דף הנצחה להיכל חנה ז”ל

(04/04/1932 – 10/09/2016)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה חנה היכל נולדה:  4.4.1932נפטרה: 10.9.2016  אשת חיל מי ימצא ורחוק מפניניבטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר.גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייהדָרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כַּפֶיהם מכרה. דומה שהמילים עתיקות היומין האלה נכתבו על חנה, שהיום מובאת לקבורה. הן מתארות ומאירות חייה כאשת משפחה, אם וסבתא נאמנה וכחברת קיבוץ עמלנית וחרוצה. חנה נולדה בשנת 1932 בברזיל למשפחת גרינברג שהיגרה מפולין – משפחה יהודית דתית ובה שישה ילדים. מגיל צעיר עבדה חנה בחנות כלי הבית של המשפחה במגוון עבודות וכך רכשה מיומנויות של רקמה, תפירה, סריגה ועוד, אך בעיקר את הנכונות לחיות חיים של עבודה ועמלנות. בשנת 1956 עלתה המשפחה כמעט בשלימותה לארץ, וזמן קצר לאחר מכן נישאה חנה ליצחק היכל חבר כפר מסריק ועברה לגור בקיבוץ. לא קל היה לחנה להסתגל לחיים החדשים ולערכים הקיבוציים. אמנם עבדה ברצון בכל עבודה נדרשת במסירות, התמדה ואחריות, אך ההכרח של הזמנים ההם לחלוק עם כולם את הכל – החל מבגדיה היפים שהביאה עמה - ועד שיתוף בדיעות, במחשבות וברכילויות, שמהן נקעה נפשה, לא היו לרוחה. אשת עבודה הייתה חנה, שקועה בעבודה מבוקר עד ערב, אך סגורה וממעטת לשתף אחרים בבעיותיה. לא פעם איחרה לקחת את הילדים מבית הילדים, שכן לא סיימה עדיין את התחייבותה בעבודה. מרכז חייה של חנה היה משפחתה. ילדיה מרים ואמנון, שנולדו זמן קצר לאחר בואה לקיבוץ, היוו את מרכז חייה, ושנים אחר כך – שמונת נכדיה. בני המשפחה זכו לאמא וסבתא מסורה ללא גבול. תמיד חשבה קודם כל עליהם ולא על עצמה, כדי לא להכביד. היא פינקה אותם בכל אשר יכלה. אשת חיל הייתה – ידה שלחה בבישול ואפיה וכן תפרה חלק מבגדיה במו ידיה. ביתה היה מסודר ונקי והיא טיפחה גינה גדולה ליד הבית. במשך כל חייה ליוו את חנה בעיות בריאות קשות, אך היא עשתה הכל כדי שאלה לא יפריעו לה לחיות חיים מלאים ועשירים. עיון בתמונותיה מראות אישה נאה ומטופחת, מלובשת בקפידה. כשילדיה גדלו הירבו היא ויצחק לטיל בעולם ורכשו ידידים רבים במסעותיהם. בשנים האחרונות כאשר אבדה לחנה עצמאותה לא יכלה עוד לחיות בביתה ועברה לבית עזר. קשה היה לה המעבר, אך היא זכתה לטיפול מסור והרבה אהבה שהקרינו ממנה אל הצוות ובחזרה. חנה היקרה - נאספת אל אבותיך. בני משפחתך שנותרו אחריך מקווים שמצאת שלווה ומרגוע מייסוריך ולא ישכחו אותך לעולם. יצחק, מרים וישראל, אמנון ואתי והנכדים – אלעד, לילך, סתיו, נווה, שחר, פז, מאיה וגפן – זיכרונה של חנה יִשְרַת הדרך, החרוצה, הענווה והצנועה ילווה גם אותנו. יהי זיכרה ברוך.                                                                                                              כתבה רחלי בר דוד      

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן