דף הנצחה לשר שלמה ז”ל

(10/03/1912 – 15/06/1991)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה שלמה שרנולד: 10.3.1912נפטר: 15.6.1991 שלמה יקר,השארת אותי בודדה ובאפיסת כוחות.  בחלומותי לא האמנתי שכך יקרה. דווקא אני החולה, ועלי נגזר ללוותך שלמה בדרכך האחרונה.גורל מר פקד את שנינו בשנה האחרונה.כל כך רצינו שנינו לעזור אחד לשני ולא להשען על אחרים, אך נבצר מאיתנו.איזו אהבה קיבלנו מכל הסובבים אותנו, משפחה וידידים, עזרה ללא  גבול.ולפתע - אתה נפלת.חיי תמו עם לכתך, פרק ארוך בחיינו הגיע לקיצו.בניניו משפחה לתפארת וקבלנו ממנה כל שניתן לתת.קשריך היפים עם בנינו, ובהמשך עם הנכדים והנינים: החל מזיו בכרו הנכדים, ועד בר נכד הזקונים.לא אשכח תמונה:אתה על הכורסה מושיט ידך לקראת בר, והוא מתאמץ להגיע אליך, ושניכם עם אושר על הפנים.גודש של רגשות מילא את ביתנו.תמונה נוספת שעולה לפני:ביקורנו לפני שנתיים אצל זיו ואוולין בהולנד.  באיזו מהירות הצלחת ליצור קשר עם הנינים וכלהמשפחה שם.55 שנים עברנו ביחד. שנים יפות וגם שנים קשות.למעלה מעשרים שנה סעדנו את צביקי בננו ז"ל. השתדלנו תמיד לשמור את מכאובינו עמנו, ולא להטריד את הסובבים.אין בכוחי להעלות היום את כל שעבר עלינו ביחד. אך זה טמון בי, חזק-חזק בתוכי.כולנו ראינו שלמה את מאבקך בזמן האחרון לצאת לעבודה יום-יום, למרות המגבלות והאיסורים.העבודה היית חלק ממך, מחייך ומאמונתך. איזו מלחמה ניהלת על מנת שתוכל להמשיך לעבוד.גם כאשר אבדת את הכרתך ב-10 ביוני היה זה בשעות אחר-הצהריים, כאשר השלמת את יום עבודתך.בדיוק אז התאספנו כולנו לחוג יום הולדת במשפחה אך שהינו עמך בבית החולים.הבשורות של "אין שינוי" – ניבאו רעות.                                פרידה איומה.                          ולנו קשה בלעדיך, בעל, אב וסב.                          נזכור אותך באהבה                                      רבקה                                       וכל המשפחה סבא  וסבתא חיו יחד.כעת הם יחד ממשיכים לעולם.אנחנו נשארים ומציירים תמונות לדמותם.אנשים פשוטים, צנועים, אנשי עבודה ומשפחה.משתייכים אצלי לדור של ותיקים אשר הקימו מדינה.בסבלנות, בזיעה, ובעבודה יצרו ובנו את הקיבוץ, הבית, ומשפחה גדולה.טוב זכורות לי ארוחות הארבע המשפחתיות בימי שישי.מפגש משפחתי שבועי, חמולה גדולה המתאספת יחד לכוס קפה ולשיחת חולין.תמיד באוירה אופיינית ומיוחדת, ברקע ארוחות ארבע שתמיד דאגו הסבים להכינה מבעוד מועד בפשטות ובטוב טעם.היתה אצלכם תמיד קצת התרגשות לפני ההתאספות, התרגשות יפה, עדינה.ההתעקשות להתמיד ולהיפגש גם כשה היה כרוך במאמץ ובקושי רב.להזדמן אצל הסבים בשבת בבוקר, אחרי שהספיקו לנקות את הבית, לשטוף רשתות ולחבוט בשטיחים היה מזמן רגע של פינוק.עוגת גבינה, פירות, עיתון של שבת ושיחה על הא ודא.זכור לי טוב מאד הביקור  שערכו אצלנו בהולנד, הגשמת מטרה שהציבו לעצמם. שבוע שכל רגע בו היה מהנה ומאושר, שניהם כבר לא צעירים אך בריאים ומאושרים הכל התנהל בנחת ובשלווה, גם קצת לראות ולטייל ובעיקר להיות יחד.את השלווה של סבא קשה לשכוח, עדינות מעורבת בצניעות.תמיד עובד או נהנה עם הנכדים והנינים.סבתא בתנועה מתמדת, בעבודה, בפעולה, באי-שקט.מהירה ועסוקה, תמיד מכינה ולרוב לאחרים. לקבל מאחרים התקשתה, היתה מקבלת ומחזירה בהגנב חיוך ביישני ואסיר תודה. חזקה בלי זמן למנוחה, עד היום האחרון.שלווה תהיה מנוחתכם זה לצד זו,זכורים תהיו כפי שהייתם,טובים, הגונים, חזקים קרובים ואוהבים.                                                                                זיו.

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן