(18/11/1911 – 16/12/1989)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה אלקה (אליהו) בירקנולד: 18.11.1911 נפטר: 16.12.1989 אלקה היקר,כרבים מבני דורו,עברו את תלאות מלחמת העולם הראשונה. עם סיום המלחמה הוא בן 7. המשפחה חוזרת ומתכנסת בקובנא ומשקמת את עצמה. הבית ציוני חם. כבר בגיל צעיר, אלקה מצטרף לקן השומר הצעיר. הצעירים משחקים משחקי צופים, שרים שירים עברים ושירי ארץ ישראל.שליחים מהארץ מטביעים את חותמם על צעירים אלו ובבוא הזמן, בגיל צעיר יחסית אלקה מחליט לצאת להכשרה – להתכונן, ללמוד חיי עבודה וחברה- כאשר החלום הוא לעלות לא"י ולחיות חיי קיבוץ.הזמנים קשים, המנדט הבריטי מונע מהיהודים לעלות כרצונם, העליה מוגבלת. בשנת 1932 זוכה אלקה לעלות כתייר ומגיע לנמל יפו. הירידה מהאוניה היא בלב ים, מועברים בסירות אל החוף ע"י ספנים ערבים.קבלת פנים זו משאירה רושם קשה וסימני שאלה רבים. על החוף ההרגשה משתפרת. נציג קיבוץ ליטא א' מקבל את פניו בחמימות ומביא אותו לקיבוץ, בפתח תקוה. אלקה בעל מזג טוב , אופטימי, משתלב מהר בגרעין של הקיבוץ שהגיע לפניו. מהר מאד מסתגל, יוצא לעבודה בפרדסי הסביבה.מכאן והלאה תחנות רבות ומגוונות בחייו.לגרעין מגיעים חברים נוספים מליטה וצ'כיה, הגרעין יוצא לעצמאות, המחנה בבת גלים...אלקה נמצא במרכז, ממלא תפקיד של גזבר הקיבוץ. המצב כרגיל קשה, חוסר עבודה... העבודות המצויות בנמל, בבנין. אלקה וחברו הטוב יצחק כרמלי מצטרפים לקבוצת חוצבים מקורדיסטן ולומדים את מלאכת החציבה. עבודה מפרכת אבל הם גאים להיות חוצבים. ההמשך בקרית חיים, הקמת קבוצת בנין עצמאית, יוצאים לבנות בנהלל. מאורעות דמים מתרחשים בארץ, ערבים פורעים ביהודים. ארגון ההגנה מדריך צעירים להגנה עצמית. אלקה מצטרף לכוחות ההגנה. נשלח לקורסים למ"כים ולמא"זים וממלא תפקידי הגנה המוטלים עליו באיזור: אחד מהם, הכנתה של קבוצת העליה לחניתה. אלקה ממלא אתהמשימה בהצלחה וזוכה לציון. כל זאת טרם הקמת המדינה.לאחר מלחמת השחרור , אלקה משתחרר וחוזר הביתה. משתלב בענפים שונים לול, אסקר, נעמן וסילורה. הוא מגלה יוזמה בכל עבודה, מתמסר, ומתפתח, רוכש ידידים, מתאפיין ביחסי עבודה חבריים מצוינים.לאלקה תכונות מצוינות של הבנה: הוא נוח חביב, תמיד מוצא מילה טובה.עם סיום עבודתו בסילורה, אלקה- יחד עם החברים הותיקים- מצטרף ל"אריזית" - מפעלון למבוגרים. הוא משתלב יפה כרגיל מרוצה.בזכות תפיסתו המהירה וידיו הזריזות הגיע אלקה להספקים מרשימים, גילויי תושיה ופטנטים כדי להרבות תפוקה. לכל אשר תפנה בקיבוצנו תמצא טביעות ידידו הברוכות.ביום בהיר אחד התמוטט אלקה האהוב על כולנו ונדם לבו לעד.יהי זכרו ברוך ברקה לויתן (דברים על הקבר)במלאת שנה למותו של אלקה כתבה לו צילקה אישתו:אדם כצליחלוף על פני האדמה.חיים מתכנניםאורגים-רוקמים באהבה חלוםלמען המשפחה והילדיםוכל יום מתפללים:אנא, תן לנו עוד חייםתן חיים עוד שנהועוד שנה יחד וביחד.כעת השארתני לבדיונושאת על גבי ימים ולילות ללא תוחלתוהזכרונות מלווים ומציפיםבכל מקום ובכל רגעאתה מולי ועל ידימילים שאמרת או הגיתעל לוח לבי הם חקוקים לעדכעת מבטך אומר: המשיכי הלאהעל אף הבדידות, הריקנות, את המשיכי!כי אין ברירה!אדם מקים לו בית, את משפחתואך מישהו מאחורי גבו כל יום כל שנהיותר ויותר מאיץ ותובעכתב-עשרה-סדר-סמן כל פרט ופרטזה יקל עלייך ועל כל אהוביעל כל אהובי כולם.אני מודה לכח עליוןעל כי נפל בגורלילהעביר חייעם אדם יקר מפזעם אדם בעל לב רחברוחש אהבה ומסירות נפשלכל הנקלע בדרכו.כעת הזמן מזדחל ללא רחםבבת אחת שונוהכל נראה כה קטן כה נמוךמול גדולתך, מול ישותך המלבבת.בערב- כשהבדידות שולטתצועקת ומפחידהאני מתרפקת על החלום המתוקאיך היית מזדרז לחזורבאותו היוםממקומות די מרוחקיםממהר לחזור אלילא להשאירני לבד.כעת המלחמה נטושה בין החיים לחדלון.דומה שחיית בנבואת לב מתמדתלהספיק עוד ועודלא לדחות שום דברכי זה יכול להיות מאוחר.שנים התכוננת לדרכך הארוכהממנה לא תשוב אלינו.
