(25/06/1911 – 13/04/1987)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה ארוך בן-דודנולד: 25.6.1911נפטר: 13.4.1987תמיד חשבתי שיגיע הזמן בו נוכל לשבת לשוחח- על זכרונות, על רעיונות,על חלומות- על חיים שלמים. לאו דוקא שיחה של אב ובן, אלא שיחה של חברים. שיחה שתסגור מעגלים, שיחה של תשובות, אך זרם החיים סוחף, מסעיר ואיננו מאפשר סיכומים.רק כעת- לפתע, מוקדם מדי נסגר המעגל ואתה נפרדת מאתנו. כעת יש זמן לשבת, אך לבד- אתה כבר לא אתנו.ארוך--רציתי שנשוחח על מקורות, על כפר הולדתך בארץ אחרת, על הוריך, על משפחתך, דברים שכה אהבת והערכת.- רציתי שנשוחח על מרד נעורים, על עליה, על הקמת קיבוץ, על כיבוש קרקע, על הקמת מפעלים ותעשיה.- רציתי לדפדף יחדיו בזיכרונות מילדות ונעורים שלי ולבחון אותם בעיני שנינו.- זכרנות על ילדות יחד עם ברכה ואביהו בצל פעילותך, שתמיד העסיקה אותך עד כלות.פעילות שהיא ליד, אך לא על חשבון המשפחה- תמיד דואג, מתעניין, מייעץ.- זיכרונות על חווית שליחות באנגליה כשהיינו כמשפחה לבד בארץ זרה אך כיחידה אחת שלמה ועצמאית.- זיכרונות ותמונות רצות למול עיני--אני יושב לידך בטרקטור ואתה מעבד את אדמות הביצה.- אני נפצע קשה ברגלי תוך נסיעה בפלטפורמה רתומה לסוס, מול צריף מרכז המשק ואתה יוצא בריצה ונושא אותי בזרועותיך לרופא בעין המפרץ.- אני מחכה לשובך מנסיעה ובמקום מתנה אתה אומר-אני את עצמי הבאתי וזו המתנה.- אני עורך את אחד מביקורי מעבר לכביש באסקר, מתבונן בתנופת הפיתוח של המפעל ובקושי מספיק לראותך-כשאתה תמיד רץ, תמיד עסוק.- זכרונות על המפגשים המשפחתיים המסורתיים עם כל שלוחת המשפחה- העוגן, כפר סבא, גבולות- פגישות שהפכו למוסד והחדירו בנו את המשפחתיות השורשית.- זכורים לי ביקוריך במוסד, כדי לראות מה אני לומד, במה עוסק ואיך מתקדם.- זכורות לי הפגישות המשפחתיות הקבועות בימי שישי- בדירתכם עם כל הנכדים והנכדות, רעשוהמולה אך אתה תמיד במרכז בשביל כולנו- שואל, מסביר, מנחה , מקרין.-רציתי שנשוחח על תקופה מאוחרת יותר, כששנינו פועלים בקיבוץ בנושאים דומים כלכליים –משקיים זה כבר 17 שנה.אתה כמרכז משק – אני כמרכז הכותנה.אני כמרכז משק - אתה כפעיל בתנועה ובמרכז הקליטה.אתה כיוזם ומקים דוקרט - אני כמרכז ממשיך.לא תמיד קל לעשות זאת יחד- הרבה הזדמנויות לפגישה הדדית בלתי מכוונת, מערכת יחסים שמתחלפת בין יחסי משפחה של אב ובן ובין יחסי עבודה וחלוקת אחריות.חילוקי דעות, הסכמות, התלבטויות משותפות והבנות חדשות.בתבונה ,תוך ויתור, יצאת מדוקרט בזמנו לעסוק בדברים אחרים כדי לפנות מקום.כשמגבלות בריאות וגיל אילצוך לחזור הביתה, עשינו נסיון משותף למצוא תעסוקה שתתאים למגבלות הגוף אך עדיין תהווה אתגר אינטלקטואלי הולם להרגשתך וליכולתך.תמיד שואף ומוכן לעוד מעשה, לעוד אתגר, לעוד הזדמנות הדורשת מחשבה, ניתוח ותכנון- כזה היית עד הסוף.ממש דקות לפני שכרעת, הבאתי לך לעיון את תכנון ההרחבה של דוקרט. הנושא עמד על סדר היום בישיבת ההנהלה שתוכננה לאחר חג הפסח. מפעל שהגית ויזמת לפני 9 שנים, היית שותף פעיל לאורך כל הדרך וכעת הוא עומד בפני פריצת דרך גדולה.בשבת הראשונה בלעדיך, יצאנו עם כל הבנות לביקור ראשון בקברך. שאלנו את עצנו האם מה שנשאר מאדם לאחר חיים שלמים וארוכים של 76 שנה הוא הקבר בלבד.התשובה התקבלה מאליה, מעצם מורשתך, מדרך חייך, ממה שלמדנו ממדך כל השנים- האדם הוא סיכום מעשיו ופעליו וחותמו בשינוי המציאות.אתה את חותמך השארת בכל- באדמות מסביבנו, בקיבוץ, בענפים, במפעלים של הקיבוץ והתנועה,במשפחה ההולכת ומסתעפת והיא כעת רק בראשית צעדיה.לברכה- שכה קשורה היתה אליך- שיעמוד לה כוח הגוף והנפש להמשיך בלעדיך.רגע אחד ואנחנו כולנו יחד כשאתה מברך על כניסתו של חג הפסח – כולך אושר ושלמות, רגע נוסף ואתה איננו וכבר אנחנו יתומים.באדמות כפר מסריק תנוח לעד. בנך – אבשלום.לסבאערב פסח חגיגימסובים אנו יחד מרימים כוסית ומשוחחים.אתה קם זקוף מלוא קומתךואז לפתע - אתה מתמוטט ונופל.הצניחה משתקת וקורעתואני עומד מביט בכאב ובעצב פה עליך סבא.אומרים לי שהלכת סבאאוזני שומעות אך מוחי חרש.אך, אני מריח שוב את אותו הריח, ריחו של התה החם בערב חורףכשאנו יושבים ואתה מספר,מתענין ומייעץ.באים אנשים, הרבה אנשים.כולם מזילים דמעה משתתפים בצער ומנחמים.אך כל מה שחשות אצבעותי אלו ידיך הפועלות,ידיים שסללו דרך ארוכה ועשירהשל בנין הארץ בתעשיה בהתיישבות, בקליטה,בחינוךובכל יתר התחומים שבהם ניכרת טביעת ידך.אני עומד מול הקבר הטרי וארונך נטמן בחול.אך אני לא קולט ולא משלים.וכל מה שרואות עיני זו דמותך מקרינה אהבת חיים, שופעת מרץ, פעלתנות וחוכמה.הזמן עובר חולף.עוד שנה תהיה כאן מצבהאתה לא מת סבאאתה כאן איתי בתוכי ! נכדך האוהב רואי ! פעילות בקיבוץ צעדתי אתך ביחד מי נעורינו בתנועת השוה"צ בצ'כסלובקיה כבר אז בלטת בכשרונותיך הרבים. היית איש חזון ואיש מעשה גם יחד.מאז ימי מרד הנעורים ועד אחרית ימיך בקיבוץ עליו חלמת, אותו בנית ובו הקמת משפחה לתפארת. הבית הזה שלנו יזכור אותך מימי בת-גלים בצעדינו הראשונים ,בחולות הקריה בעת ההכנות להתיישבותנו, היית בא כוח הקיבוץ במוסדות הלאומיים וופלס בדרך להתישבות במפרץ עכו.חייך עברו אז בדרכים לא דרכים, בימי מאורעות וסכנות- פעלת מתוך אמונה לוהטת, אופטימיות בונה, אך תמיד בתי רגליך באדמה. וכך בריכוז משק, גזברות, הנהלת תעשיה – במרכז העשייה הקיבוצית. היית איש תנועה- שליח בהונגריה בעת מלחמה ומשבר, בבריטניה אחרי הקמת המדינה. וכאיש בקי ומנוסה בתעשייה במחלקת התעשיה של הקיבוץ הארצי ועד לאחרונה נציג התנועה במועצת המנהלים של "כור" מי ימנה את מעשיך הרבים מי יספר את רעיונותיך שלשבשו עור וגידים במאמצי היצוע בלתי נלאים, נזכור את יוזמתך החלוצית וידך האמונה בהקמת מפעלנו דוקרט. מתוך דברים שכתב יצחק פטיש.
