(07/08/1915 – 23/11/2017)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה ז'ניה בן ערב ז"ל.נולדה: 7.8.1915 נפטרה 23.11.2017 דברי פרידה על הקבר הפתוח. ז'ניה היקרה, התאספנו כאן כדי להיפרד ממך בתום מסע חייך הארוך. ביקשת שלא נאמר על קברך דברי הספד ואנו מכבדים את בקשתך בכל לבנו . נאמר לך רק מילה אחת – שלום . שלום לאישה שחיה בקיבוץ כפר מסריק מאז היווסדו מתוך בחירה ושלימות, ותוך אמונה שבכך מגשימה חלום אנושי וחלוצי. שלום לאישה רבת הפעלים והמעש במדינה ובקיבוץ . שלום לאישה שהאריכה ימים תוך צלילות, תבונה ומעורבות בכל . שלום לאימא וסבתא אוהבת . אנו משתתפים בצערן של הבנות דבורה ונעמי, של שולמית, של הנכדים עמוס וכרמל, עופר, עמית ויובל, עדי ונועה ושל הנינים. נוחי בשלום על משכבך ואנו ננצור זכרך. רחלי ב-ד סבתא שלי. מאיפה מתחילים? בעצם לפני ארבעים ושלוש שנה, כשההורים נסעו להתחתן. את תמיד מספרת לי – "הם נסעו לפריז והיית כל כך קטן. כשחזרו לא רציתי להחזיר אותך, היית שלי." זה נכון הייתי שלך. אז עכשיו מנסים לשחזר את הזיכרונות. זה מה שהסברתי לילדים שלי שנשאר – זיכרונות מתוקים מסבתא. סבתא, שהיתה כל כך יותר מסבתא. חוויות של הנשמה: רבעי תפוזים על המדרגות בכרמיה ויחד הולכים לגן הפעמון ותחנת הרוח. בדרך רואים יקינתונים וצבעונים – את אומרת: "אתה רואה את הפרחים האלו? הם שלנו תמיד נזכור אותם. הם יהיו שלנו" ואני זוכר. עוגת פרג, עוגת גבינה וטוסט עם זעתר. כמה אנחנו אוהבים זעתר בזכותך. מנסה לקרוא, נשבע, לא כל כך מצליח. בתוך הספריה העדפנו לשיר את שירי פסטיבל הילדים ולחלום חלומות, להיות קרובים לספרים, לידם, עם ריח של העץ הטחוב והתקליטים הישנים. כרמל ואני היינו באים ברכבת מירושלים ואת נוסעת אתנו, תמיד דואגת, תמיד מבקשת שנתקשר – הגעתם? הגענו! אני באוסטרליה מתקשר אליך – "מה אתה עושה שם כל כך רחוק , אתה שומר על עצמך? אל תגיד אני, אלא אנחנו". כל שיחה קטנה איתך בכבישים בדרך הביתה עשתה אותי מאושר. אתה מצליח להביא כסף את שואלת – מצליח סבתא. באמת? כן. תמיד היה סבא גיבור וסבתא אתו. כשסבא נפטר לפני שנת 2000 את הפכת למרכז של המשפחה. זה היה לך חשוב. סבתא זכינו. הילדים שלי זכו בסבתא-רבא נהדרת. תמיד אמרת שיש לנו משהו מיוחד בינינו . את צודקת באמת היה. לפני שבועיים הכרחתי את ירדן לרקוד לך. היה לך כבר קשה אבל היא רקדה עוד ועוד ואת מחאת כפיים. כל כך הרבה פעמים נפרדתי ממך בשנים האחרונות אבל עכשיו זה באמת. אז אנחנו נפרדים – שאלתי אותך על אלוהים חשבתי שאולי בזמן האחרון... או אולי איזו התגלות? אבל לא. תרשי לי סבתא להתפלל עבורך. לא שאת ממש צריכה אבל אני צריך לדעת שאת שם במקום טוב ושהאלוהים דואג לך ואת ממשיכה לדאוג לנו מהיכן שלא תהיי. עמוס
