(27/08/1913 – 18/07/2000)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה אריה הרץנולד:27.8.1913נפטר: 18.7.2000 10 שנים סבל אריה הרץ ממחלתו ובתקופה האחרונה הי ו כאבי הגב שסבל גורמים לו לזעוק מכאב. רחל אשתו,מיכאל ואורה ילדיו, רימונה וכל בני המשפחה תומכים בו תוך הקרבה ומאמץ עילאי.ברוב התקופה עבד אריה במפעלון. אבישג מספרת: "אריה היה מופיע לעבודה בשמחה. ראיתי אדם עמלן מקפיד על ניקיון ואסטטיקה,בעל תבונת כפים,לעיתים היה נותן עצות קטנות על השימוש במכשירי חשמל. הוא שמר על חוש הומור המיוחד לו, תכונה שעזרה לו להתמודד עם מחלתו הקשה".אריה נולד בסלובקיה ועם סיום לימודיו בתיכון עבר לעיר וורטק שם עבד במסחר והצטרף ל"שומר הצעיר". הוא גוייס לצבא ובסיום השירות עבר להכשרה.כאשר פלשו הגרמנים לסודטים, היה בין אחרוני היהודים שהצליחו להימלט. האונייה בה עלה נתפסה ע"י האנגלים, אז ברחו כל המלחים ואריה קיבל תפקיד מלח אחראי בספינה.בתום חצי שנה מעצר בעתלית הגיע לקיבוץ. בקיבוץ עבד בפלחה ובגידול דבורים והיה לחצרן הראשון בקיבוץ.בסתיו אחד כאשר נזעקו החברים לכסות את החציר בברזנט נגד הגשם שהתחיל נקרעה היריעה ואריה הועף ממרומי הערימה ונפל על גבו. השברים שסבל בנפילתו המשיכו ללוות אותו בכאב כל חייו.בתום מלחמת העולם עלתה רחל, ניצולת שואה והגיעה לקיבוץ כאן הקימה את ביתה עם אריה ונולדו ילדיהם.אריה עבד בחשמליה, בקיטור ובמתן שירות לחברים ולמכבסה . היה ממקימי המרכזיה הראשונה בקיבוץ ומתקן ריכך המים המכבסה.25 שנים עבד במסירות ובשקדנות. השתדל לנהוג באדיבות למרות התנאים הקשים, המקום הקטן והלחץ בעבודה.אריה היה צלם חובב שצילומי הילדים הראשונים שצילם מפארים הרבה אלבומים בקיבוץ. בצילומיו מתגלה עולם רוחני עשיר שנדחק עקב מצוקות הבריאות, המשפחה והעבודה.אריה איש משפחה נאמן ומסור , איש עבודה עזב אותנו שבע כאב. זכרו ספוג בשדות שמסביב ובביתו קיבוץ כפר מסריק. אסא רמץ
