דף הנצחה ללוי תמר ז”ל

(25/01/1922 – 22/05/2008)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה תמר לוינולדה: 25.1.1922נפטרה: 22.5.2008 אחד אחד אנחנו נפרדים מחברינו הותיקים, איתם הלכנו ביחד מאז נעורינו בתנועת הנוער בגולה, ואיתם הגשמנו חלום-נעורים על חיים בקיבוץ הארץ אבותינו. היום אנחנו נפרדים מחברתנו תמר שנולדה בברלין בשנת 1922, גדלה שם ועלתה ארצה בשלהי 1938. בגיל ארבע עשרה, עוד בהיותה בבית ההורים בגרמניה , נפטר אביה, והיא נאלצה לעזוב את בית הספר על מנת לסייע בפרנסת המשפחה.בזמן הזה היא גם הגיעה לתנועת הנוער השומר הצעיר והתחילה להבין כי אין עתיד ליהודים בגרמניה הנאצית. יום לפני ליל-הבדולח הזכור לשימצה, נפרדה מאמה ואחיה הצעיר ממנה ויצאה לדרכה לארץ ישראל. בגירוש הגדול של יהודי ברלין בשנת 1943 האם והאח נשלחו לאושוויץ וניספו בתאי הגזים.תמר ניצלה בזכות המפעל המבורך של עליית הנוער. כאשר בליל הבדולח ברחבי גרמניה הועלו באש מאות בתי כנסת, נשדדו ונהרסו אלפי חנויות יהודיות, היא כבר שטה בים התיכון בדרך לחיים חדשים בארץ זרה. הכל היה זר ומוזר. נערה בת-שש-עשרה מגיעה לקיבוץ גן שמואל ומתחילה לחיות בין אנשים לא מוכרים המדברים בשפה בלתי מובנת לה. אין משפחה ואין קרובי משפחה, רק מדריך ומדריכה המנסים למלא את מקום האב והאם.הנחמה היחידה: תמר איננה לבד. שלושים חניכי עליית הנוער, אשר עלו מגרמניה ומאוסטריה וגורלם כגורלה, חיים יחד איתה. אמנם אין כמעט פרטיות. ארבע בנות גרות בחדר משותף, כולם אוכלים בשעות קבועות בחדר האוכל של הקיבוץ, ואפילו להתרחץ צריך במקלחת המשותפת לכל חברות הקיבוץ.בפרוץ מלחמת העולם ניתק גם קשר המכתבים עם האם והאח. רק מכתבים בודדים עוד עוברים דרך הצלב האדום ותוכנם מוגבל לעשרים וחמש מילים. תמר לומדת בשקידה את השפה העברית, בעזרתה היא יכולה ליצור קשר עם הסביבה החדשה, בה היא חיה עכשיו. שלושים חניכי תנועת הנוער מתגבשים לאט לגוף הקובע לעצמו מטרה: להקים קיבוץ חדש ולהגשים חלום תנועת הנוער- לבנות חברה חדשה במולדת חדשה.אולם חלומות לא תמיד מתגשמים. באירופה משתוללת מלחמה, בצפון אפריקה רומל מתקדם עד קו אל-עלמין, ואין יותר עליה לארץ ישראל. צו השעה: להשלים את הקיבוצים אשר כבר הגיעו להתיישבות וחייבים לגדול. תמר מגיעה עם קבוצתה לכפר מסריק,שאז עוד נקרא משמר זבולון. פרק חדש נפתח בחייה.היא משתלבת ללא קושי במערך העבודה של הקיבוץ הצעיר, עובדת בחריצות בכל מקום: תחילה בחקלאות ואחר כך שלש-עשרה שנה בבית חרושת אסקר. היא פעילה בועדות, נבחרת כסדרנית עבודה במקביל לסדרן עבודה כמנהג הימים ההם, וממשיכה עוד שנים רבות ברישום העבודה.בכפר מסריק היא יכולה סוף סוף שוב לבנות את חייה הפרטיים. תמר נישאת לאליקום ושניהם בונים את קן המשפחה. שלושה בנים נולדים וגדלים, המשפחה מתרחבת כאשר גם אלה מתחתנים. השנים חולפות, הנכדים נולדים ולאחרונה גם הנינים הראשונים.אולם לא תמיד הגורל האיר פנים לתמר. אליקום הלך לעולמו ותמר המשיכה את חייה עוד שנים רבות כאלמנה. המשפחה הענפה עמדה לצדה ובמיוחד הנכדות והנכדים לא נתנו לה לשקוע בבדידות. כאשר תמר יצאה לגימלאות היא התחילה לעסוק בעבודה סוציאלית במסגרת הביטוח הלאומי. בקיץ ובחורף יצאה ברגל אל הכביש ונסעה בתחבורה ציבורית לנהריה לטפל באנשים בודדים הזקוקים לעת זקנה למילה טובה, לעידוד ולפעמים גם לעצה.הגיל לא הרתיע את תמר מלתרום לפי יכולתה, עד שהמחלה הכריע אותה.נוחי באדמת הקיבוץ, אשר היה ביתך ברוב שנות חייך.                                                                                         זאב יעקבסבתא תמרסבתא יקרה שלי, איך אוכל לתאר במילים את רגשותי כלפייך.אלוהים שלח אותך אלינו כמתנה ואת היית המתנה הכי טובה שניתן היה לבקש.אומרים שכאשר אדם הולך לעולמו הוא נשפט על פי מעשיו בעולם. במקרה שלךאני חושב שלכל מי שיצא להכירך אין בכלל ספק מה היתה התוצאה.האהבה, הנתינה, הדאגה, ההתחשבות והחמימות שהיו דך הן אלו שהפכו אותךלאשה כל כך מיוחדת במינה.לעיתים היה נראה שאת חיה בשביל לתת ואת נתת בכל הזדמנות.ממש כמו מלאך, את היית המלאך שלי ושל משפחתי ואני לא אשכח את זה לעולם.ניסיתי להחזיר לך את אהבתי, אך זה תמיד היה נראה מעט מדי ופחות ממה שמגיעלאשה מדהימה כמוך. אני מצטער שלא יכולתי לתת יותר.החיים בלעדיך לא יהיו אותו הדבר, זה מן תהום עמוק שנפתח בלב ועכשיו נשארנו להתמודד עם הכאב.סבתא, "תודה" נשמעת כמו מילה מטופשת כשאני מנסה לסכם את מה שיש לי לומר אבל בכל זאת: תודה שהיתה לי את הזכות להיות חלק ממך, אני מבטיח להמשיך לאהוב ולתת בדרך שלמדתי ממך.כשתגיעי למעלה ותפגשי את אהוביך תספרי להם על משפחתך, אני יודע שיש לך סיבות להיות גאה כי באמת הכל בזכותך. וכשתראי את סבא אליקום שאותו כל כך אהבת תמסרי לו שגם הוא בלבנו לא נשכח.אני לא מאמין שאני צריך ללכת ולהשאיר אותך מאחור, זה כמו לקבור את הלב שלי עמוק בתוך בור.אהבת אותי כמו בן והיית לסלע של יציבות בחיי ועכשיו החלום התנפץ וצריך ללמוד לחיות בלעדיך.סבתא, זהו נסגר מעגל. את היית אשה יפה ומדהימה אני אוהב אותך במשך כל חיי ואני יודע שעוד נפגש ואז נסגור עוד מעגל.                                                     אוהב לנצח, דותן    

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן