(10/04/1922 – 12/01/2016)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה משה מנהיים נולד" 10.4.1922 נפטר 12.1.2016 משה הלך לעולמו בגיל לא צעיר, אך בעיני ובעיני רבים הוא מסמל את הצעיר הנצחי. אדם תאב חיים שמהם ידע לשתות ולגמוע את הטוב, המהנה, למצות את החיים, אותם אהב ומהם נהנה בהמון רגעי אושר אישיים משפחתיים וקיבוצים. למול עיני, עולה דמות אדם חייכן ומחבק ועיניים כה צוחקות חמות ומלטפות. משה נולד בעיירה קטנה בפולין אך מגיל צעיר גדל באוסטריה - הקשה, הנוקשה, זו שלפני השואה. שם ספג את השיעור הראשון של חייו עת נאבק באנטישמיות בעזרת אישיותו וחוכמתו – הוא פשוט הצטיין בכל דבר שעשה ובכך סלל את דרכו. בן 11 הצטרף משה ל"שומר הצעיר" ונחשף לרעיון הציוני ובו דבק. בשומר הצעיר גם למד את משמעות הערך של עזרה הדדית, סיוע לחלש, דבר בו התמיד לאורך כל תחנות חייו. לסייע לכל מי שצריך גם אם לא מבקש. כשהיה בן 15 סופחה אוסטריה לגרמניה הנאצית ומשה חווה את עוצמת השנאה והאנטישמיות והחליט, בניגוד לעמדת הוריו, לעלות לארץ במסגרת עלית הנוער. לבד. כאן, בישראל, התחנך בגן שמואל ונשלח בצו בתנועה להשלים בקיבוץ משמר זבולון, לימים כפר מסריק. ב 1942 התגייס למשמר החופים ליחידת הגפירים, במסגרת הצבא הבריטי, להגן על חופי הארץ מפלישת הנאצים, מהם ברח רק שנים ספורות קודם לכן, ובכך סגר מעגל חשוב בחייו. לאחר מכן שירת בפלמ"ח ובצה"ל, השתתף בהגנה ובשחרור הארץ. בקיבוץ עבד בלול אותו מאד אהב וניהל אותו שנים ארוכות, במילואות - בפיקוח וטרינרי ובשיווק, בסילורה ובדוקרט אך עיקר עשייתו המשמעותית הייתה פעילות קהילתית לזולת. משה ריכז את מרכז המתנדבים בעיירה שלומי ורתם לצורך כך חברי קיבוץ רבים. הוא תמך, סייע ושיקם, אך עיקר גאוותו הייתה בהוראת נשים אנאלפביתיות וליווי ההתפתחות שלהן בכתיבה ובקריאה. משה הצטייר תמיד כצעיר הנצחי בגוף וברוח. כאחד ששתה ממעין הנעורים הנצחי. ברחבי ישראל התפרסם בזכות פטריית הקמבוצ'יון המפורסמת. בקיבוץ ראינו וחווינו תמיד את חיוכו מאיר הפנים, נתינתו וחשיבתו המקורית והשונה. משפחה לתפארת הקימו משה וחנה, שנישאו בכפר מסריק וכאן גידלו את שלושת ילדיהם אריה, עדנה ודני ומאוחר יותר את הנכדים והנינים. לאחר פטירתה של חנה, נרקמה זוגיות מיוחדת ויפה בין משה ושרה. בית יפה ונהדר טיפח משה. כל מי שעובר ליד ביתו רואה תמיד את בוסתן עצי הפרי, את בריכת הדגים ונזכר בציפורים הרבות שמשה גידל וחילק לכל פונה . משפחת כפר מסריק נפרדת היום מחבר אהוב ויקר שידע למצות את החיים, להדחיק את הקשיים ולהביט קדימה באופטימיות. אנחנו מחבקים את המשפחה בחום ובאהבה ומביעים תנחומינו הכנים והכואבים. ברור לנו שכולנו, בית כפר מסריק ומשפחת מנהיים נישאר משפחה גדולה גם לאחר לכתו של משה. ניצבים כאן כולנו ונפרדים ממשה מנהיים. איש משפחה, חבר, בן אדם יקר ואהוב. כתב רון כהן - אבא יקר ואהוב בוב דילן ורמי קליינשטיין כתבו והלחינו: שישמור אותך האל ויגשים משאלתך שתעשה בשביל אחר והוא למענך שתיגע בכל כוכב ותטפס על כל שלב . שתהייה צעיר לנצח.. שתדע לראות את האור בתוך החושך הגדול שבלבך תהייה שמחה וישירו את שירך שתישאר צעיר לנצח" אבא יקר ואהוב, גבר הגברים חיית כמו גדול והמשכת כמו גדול. הגשמת, אהבת, חווית, נתת, היית נוכח בחיינו בכל הכוח. בדרך כלל הילדים מעריצים קודם כל את הוריהם, אבל במקרה שלך כל המשפחה - אנחנו, הילדים, הנכדים והנינים תמיד אמרנו: סבא גבר!!! היית עמוד התווך של כולנו. אנחנו כבר לא חיים היום בקיבוץ אבל הקיבוץ הזה והאנשים שנמצאים בו הם עבורי ועבור כולנו הבית!!! הבנות הקטנות שלי שאלו אותי מיד אחרי פטירתך: "אבא, האם נוכל להמשיך לבוא לקיבוץ? האם יהיה לנו שם בית?" והתשובה שלי להן ולכל המשפחה היא כן. זה הבית!!! ישבתי איתך לבד, שעה וחצי בחדר לאחר שנפטרת, דיברתי אליך, היית חם ויפה, עיניך היו חצי פקוחות וכאילו כמו תמיד בחרת לראות את חצי הכוס המלאה. אנחנו נראה רק את האור בתוך החושך הגדול נשמתך תהיה שמחה ונשיר פה את שירך ותישאר צעיר לנצח!!! דני מנהיים
