דף הנצחה לנוי ציפורה ז”ל

(10/10/1914 – 17/03/1982)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה ציפורה נוינולדה: 10.10.1914 נפטרה: 17.3.1982נוהג הוא לספר את קורות האדם שנפטר.נוהג הוא למנות את מעשיו ופועליו בחיים.לא אדבר לא על זה ולא עזה- אף כי רבים היו פעליה של ציפורה בחינוך,בפלמ"ח, בסמינר למורים ובביתה הקיבוצי. רוצה אני להעלות רק כמה קווים לדמותה של ציפורה כאדם- וזאת אעשה באותה הכנות שהיתה יסוד אישיותה.כי הכנות והיושר האישי היו מסד לאופיה ולאישיותה ,מה שלא תמיד הקל על יחסיה עם הסביבה. ציפורה היתה ברוכת כישרונות בשטחים כה רבים ומגוונים שזאת היתה תמיד פליאה בעיני: איך מורה- מחנכת שמרבית שנותיה למדה ועבדה בחינוך, עוברת ללא הכשרה מוקדמת לשדה האלקטרוניקה ושמה לה למטרה לפענח לוח דגם חדש במכשיר הטלוויזיה? לארגן או לקטלג את מאות החלקיקים והרכיבים המרכיבים מכשיר זה?איך, לאחר שלא רצתה עוד לעבוד במפעל זה, עברה לכבוש שטח חדש, בהנהלת חשבונות. ולא סתם רישום שוטף אלא חישובי יעילות המוצר. ולאלה מאיתנו שלא הבינו, למה היא משקימה קום גם בתנאי חייה המיוחדים ומוצאת לה זמן לעבודה? תשובתה היא שנאמרה לי מפיה לפני מספר ימים על מיטת חוליה: "העבודה היא עבורי מקור לגאווה" ולא עול, לא הכרח- מקור לגאווה , אף כי התאוננה שההספק שלה ירד ומרבה לטעות.כן בולט קו נוסף באישיותה של ציפורה- השאיפה לשלמות, לפרפקציוניזם, כל דבר שעשתה חייב היה להיות מושלם בעיניה ולא הניחה דבר מידה- קרמיקה, סריגה או צעצוע עד שהיה מושלם, ואל תטעו בדבר, זה לא תמיד בא לה בנקל, אך התעקשה ולא ויתרה עד שבאה על סיפוקה והתגברה על המיכשול. נכון הוא ששאיפתה זו לשלמות גרמו לה קשיים בחיים, לביקורתיות לגבי מעשיהם "הלא מושלמים" של אחרים- ולפעמים נתנה לכך גם ביטוי.ולא רק פעלתנית ומארגנת היתה ציפורה, כי התברכה בכושר יצירתיות שגרמו לה סיפוק והרפייה בשעות הפנאי. בכל מה שאמרתי עד כה לא נתתי ביטוי להערצתי הגדולה בעמידתה בעת מחלתו של משה ועוד יותר לכל מה שעשתה לשיקומו. ציפורה דאגה להעמיד את משה בפני במציאות החדשה וללמדו להיות עצמאי במידה מירבית היא לא הסתפקה בכך עד שלא מצאה תעסוקה יוצרת ומספקת עבורו. ומי לא התפלא ממעשה ידיהם המשותף- הצעצועים הנפלאים שיצרו עבור ילדי הקיבוץ?וכאן אני באה לאור הגדול שהיה בחיי המשפחה עם היולד הנכד. מי לא שמח באושרם? מה גאה היתה סבתא ציפורה בקשר שלה עם רונן ומה שמחה באימהותה של חוה.רק משאלתה האחרונה לא נתמלאה: לחבק נכד נוסף ולעזור במידת יכולתה, כדבריה האחרונים.מה טוב שיש תקוה לחיים חדשים שיביאו קרן אור למשה, האציל באדם וניחומים לכל המשפחה.שלום לך ציפורה, הקיבוץ וחבריך נפרדים ממך, תנוחי בשלום.                                                                                                  ז'ניהלדמותההמומים ונדהמים אנחנו עומדים בפני מציאות קשה ואכזרית עם הסתלקותה,בטרם עת של ציפורה יקירתנו ז"ל. קשה היא המכה שהוכינו, כל המשפחה בכלל , ומשה אחינו בפרט. פירצה גדולה נפרצה במסגרת המשפחה ואין , וגם לא יכול להיות מי שימלא את החלל שנוצר. המרכזיות הדומיננטית של אישיותה, ביצוע מושלם של כל דבר, במה שהיא עסקה, הקנו לה מעמד יחודי בכל חברה שהיא פעלה.פורמלית, גיסתנו היתה ציפורה, אבל במציאות הרבה מעבר לזה. ראינוה אחות לכל דבר. ציפורה היתה קרובת משפחה מלידה. וכאשר נישאה למשה היתה זו תוספת פנימית, טבעית. הכירה את המשפחה, ואף נטלה חלק פעיל בכל האירועים. נולדה בכפר קטן בגבול סלובקיה- פולין, ערש משפחתנו העניפה. יחד אתנו עברה עם סניף משפחתה לעיר המחוז במזרח סלובקיה, קושיצה. גדלנו יחד, משפחה על יד משפחה עד גיל התבגרותנו.בקושיצה היתה פעילה בתנועת צעירות המזרחי, אבל בהסתדרות הציונית הארצית ידעו שבקושיצה יש צעירה, שהיא כתובת שאפשר לפנות אליה.עם עלותה ארצה, פנתה לעבודה חינוכית. וכך מוצאים אותה גננת בקיבוץ שער הגולן ושער העמקים. את תרומתה בשירות הלאומי היא מוסרת, בהתגייסותה לפלמ"ח ומשמשת בין היתר כקצינת תרבות. ושוב בשטח החנוך, בתפקיד מרכזי בסמינר הקיבוצים. יותר מאוחר במוסד החינוכי שלנו.כל הזמן פעילה,משקיעה את מיטב מרצה הרב, והביצוע תמיד ברמה הגבוהה האפשרית.פרק מיוחד בחייה, השנים שעבדה במפעל סילורה. לא הסתפקה בעבודה שגרתית.נמשכה לאתגר, למאבק עם החדש, הבלתי ידוע.תוך כדי עבודה למדה לפענח את שפת התרשימים ולתרגם אותם לשפת אנוש רגילה, ועל פי זה לארגן את העבודה בתחנות השונות.גם בשטח התחביבים ומלאכת היד עשתה גדולות. בעיקר בשני תחומים : האמייל והסריגה.אבל מלוא יכולתה התגלתה בשנים האחרונות כאשר לצערנו משה חלה ונפגע בכושרו הגופני, והיה זקוק לשיקום ולסיעוד קבוע. ציפורה עמסה על עצמה את מלוא העול,והחזירה לו במידה רבה את הכושר לשרת את עצמו ואת האמונה שכדאי להאבק ולא להיכנע.ציפורה הצטיירה לפני כצוק איתן שגלים זדוניים שוטפים ועוברים מעל פניו ומאיימים להכניעו. אך הוא עומד זקוף מעל פני הגלים המתנפצים העומדים לשטוף אותו שוב ושוב בכוח איתנים.מי יכול היה להעלות על הדעת, שבזמן העמידה האיתנה, החוסן מול התקפות מן החוץ , מכרסם בה אויב אכזר מבפנים. אויב – מחלה- שעם כל התקדמות המדע והטכנולוגיה הרפואית, טרם הצליחו להדבירה.קשה להבין מה מקור האנרגיה וכוח הרצון, כושר התמדה, משיכה ליוזמה לדברים חדשים, שהעלתה תמיד ביצירה המשותפת של שניהם בתעשית הצעצועים הנפלאים שסיפקו לבתי הילדים.אולי אפשר להשוות, לאותו חומר מקרין "איזוטופ", שתוך קרינת אנרגיה הוא מכלה את עצמו...כך הלכה, נשרפה ציפורה ז"ל לנגד עינינו.                                                                                         יחזקאל 

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן