(11/08/1913 – 14/08/1999)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה רותקה סבונולדה: 11.8.1913נפטרה: 14.8.1999 חום אוגוסט לא פוסח גם על החזקים שבינינו – על אחת כמה וכמה על החלשים באמת. אתמול בבוקר – שבת הגיע לסיומו סיפור חייה של רות סבו שכולם בקיבוץ הכירוה רק כרותקה.כמו תמיד אנחנו מנסים להעלות בדברי הפרידה מחבר הולך לעולמו, כמה פרטים ואבני דרך משנות חייו, כעין סיכום וגם הזדמנות להכיר לאלו שלא ידעו מקודם. והנה על רותקה כמעט ולא ידענו דבר.רותקה נולדה בעיר משקולץ' שבהונגריה לפני 86 שנים.בדיוק בשבוע ב- 10 באוגוסט היה תאריך הולדתה. בת למשפחה קטנה ומתבוללת. ולמרות זאת הגיעה בימי ילדותה ונערותה לתנועת השומר הצעיר ובעזרתה גם עלתה ארצה – בשנת 1939.אביה נהרג במלחמת העולם הראשונה והיא עוד תינוקת שגדלה כיתומה כל חייה.מאז עלתה לישראל היא חיה בכפר מסריק ובכל זאת חייה היו חידה ואלמונית לרוב חברי הקיבוץ. רותקה שמרה על ריחוק , מיעטה להשתלב בחיי הקהילה ועל חייה שלה איש כמעט לא שמע והכיר. אפילו לחבריה הקרובים- שכניה כל השנים, לא הרבתה לספר ולחשוף, כאילו שמרה סוד איזה גדול שלאיש לא יהיה בו חלק.בשנים הראשונות עבדה בגן הירק ואחר כך שנים מבשלת במטבח, אך רוב שנותיה, יותר מחמישים שנה עבדה בקומונה שם מצאה פינה שקטה וחברות שלא פלשו יתר על המידה לדלת אמותיה.בארץ חיה כל השנים לבדה- גם בקיבוץ אבל גם במשפחה הקרובה. למעט שני בני דודים שחיו באמריקה לא נשאר איש במשפחתה בחיים לאחר שנות השואה.חדרה הפרטי היה מקום אינטימי וסגור והיא שמרה בקנאות על זכותה לחיות לבד ללא התערבות והפרעה. החדר תמיד היה מסודר ומבריק כאילו מחכה כל רגע לאיזה אורח חשוב שלעולם לא הגיע.בשנים האחרונות התדרדר מצבה הבריאותי והיה הכרח להעבירה לבית העזר שם חיה עד יומה האחרון.86 שנות חיים תמו והגיעו לקיצם. ואדם שחי בינינו כאליו צל חולף, עבר ואיננו עוד. ואנחנו כאן נפרדים ואפילו לנחם אין את מי.נאמר שלום לרותקה, נוחי בשלום על משכבך. והלוואי ומנוחתך האחרונה – תהא מנוחת אמת.יהי זכרה ברוך! אברהם אילת.
