(22/04/1911 – 16/10/1963)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה צבי צודקביץ  נולד: 22.4.1911 נפטר: ;6.10.1963   געגועי לאבאאבא שלי, צבי צודקביץ', הלך לעולמו לפני 50 שנה. ב-16 לאוקטובר 1963.  רבים מהחיים כיום בקיבוצנו לא הכירוהו, כולל גיורא, בן-זוגי.  מותו הכה בהלם את חברי וילדי הקיבוץ, כי הוא היה בין הראשונים שמתו בקהילה הצעירה והקטנה של אותם ימים רחוקים. הוא לא היה ממקימי ומייסדי הקיבוץ ואף לא מעמודי התווך שלו בהמשך. הוא היה אדם מן השורה, צנוע, נעים לבריות, חכם, אוהב. אף שבנעוריו היה קומוניסט, מורד, בבגרותו, בחייו בקיבוץ – לא היה קיבוצניק במלוא מובנה של המילה. שמר על עקרונות הקיבוץ אך לא לחם עליהם.הוא נולד וגדל בעיירה קטנה בצפון פולין (בה נולדו וגדלו גם חברי קיבוצנו יצחק שפרלינג, בן-דודו ונחמה דקל).מגיל שלוש למד בחדר. ידע עברית על בוריה. בנעוריו, כאמור, היה מהפכן, קומוניסט.בתקופת השואה הוגלה לסיביר ובהמשך הצטרף לצבא אנדרס הפולני, כמו יהודים רבים, נוספים. בנדודיו עם הצבא הגיע לארץ ישראל וערק ממנו.  בחיפושיו הרבים אחר בני משפחה ששרדו את השואה מצא בכפר-מסריק את בן-דודו יצחק שפרלינג, אביו של אליהו שחף. אבי, שאיבד את אשתו (הראשונה) ובתו, שנספו בשואה, פגש את אימי, שרה, שהיתה ממקימי קיבוץ דן. שם הם נישאו, שם נולדתי  ואז הצטרפו הוריי אל פסיה ויצחק שפרלינג בכפר-מסריק.  כאן נולדו שני אחיי – דודו ואברהם. עם הגיעו לקיבוץ הצטרף אבי אל צוות הדייגים, בהמשך היה פעיל מפ"ם בעכו ובערוב ימיו עבד ב"מוצרי תכן" בחיפה תחתית, שהיתה חנות של הקיבוצים.  ליבו לא עמד בנטל הנפשי הכבד שהותירו בו מוראות המלחמה ובגיל 52 בלבד (כולנו כבר עברנו אותו בינתיים) הוא נפטר לפתע מדום-לב.       הוא הותיר בליבי, אז נערה בת 17, חלל גדול.   מאז הוא שמור בליבי, בזיכרונות הילדות שלי, בסיפוריו.  אמשיך לזכור אותו עד יום מותי שלי...                                                     חוה גירש