(25/10/1974 – 07/08/1994)
(
–
)
<< חזרה לאתר הנצחה תומר קעאינולד: 25.10.1974נפל: 7.8.1994 (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)תומר בן רחל ועזרא. נולד ביום ט' בחשוון תשל"ה (25.10.1974) בתל אביב. בן הזקונים למשפחה בת ארבעה ילדים. תומר למד בבית- הספר היסודי "גיבורי ישראל" ביד אליהו, בחטיבת הביניים עירוני ט' ובבית-הספר התיכון בקיבוץ כפר מסריק "מוסד נעמן", השייך לקיבוצי הגליל המערבי. כבר בנעוריו גילה אהבתו לאמנות וביטא זאת בציור. אהב מאוד טבע ונופים והרבה לצאת לטיולים ברחבי הארץ. תומר היה חניך תנועת הנוער "השומר הצעיר", בילדותו כחניך ובנעוריו כמדריך. בפעילות זו מצא ביטוי למזגו הפעיל והנמרץ והיה עסוק תמיד בארגון טיולים ומסעות ובפעולות חברה ותרבות.נער תמיר, חייכן, עם צחוק מתגלגל וסוחף. אהב מאוד ספורט ובלט במשחקי כדורסל. עליז ושובב, מוקף בחבורה של ידידים ואוהבים. שפע אהבה וחום, יכולת ורצון לעזור ולתמוך.תכונות אלו, והשפעת תנועת הנוער, הביאו את תומר לבחור בהמשך לימודיו ודרכו החינוכית בקיבוץ כפר מסריק, שם סיים את בית-הספר התיכון. ואכן, המסגרת החדשה התאימה לו. הוא השתלב בקבוצת בני גילו במוסד החינוכי בו למד, לקח על עצמו להדריך בני משק צעירים, והיה אהוב על חברי הקיבוץ. לפני גיוסו לצה"ל התנדב תומר לשנת שירות שלישית ויצא להדרכה בתנועת "השומר הצעיר" בנווה אליעזר בחדרה.לדברי מדריכים וחניכים, היה תומר בחור דומיננטי ומרכזי, פעיל בין המדריכים האחרים ודמות מובילה לחניכים.בשלהי חודש נובמבר 1993,גויס תומר לשירות חובה בצה"ל ולבקשתו הוצב לחיל ההנדסה. סיים בהצלחה את מסלול הטירונות הארוך והמפרך ונשלח לשרת בגדוד הנדסה. הוא הוסמך לתפקיד פלס, קיבל דרגת רב"ט ובהמשך הועבר לפלוגת הסיור. תומר הוערך כחייל מצוין, הן מבחינת יכולתו ותפקודו והן מבחינת אופיו ואישיותו ולכן נשלח לשרת בפלוגת הסיור. הוא שאף להתקדםבתפקידו ולצאת לקורס מפקדים.ביום ל' באבתשנ"ד (7.8.1994), נפל תומר בעת מילוי תפקידו. תומר הובא למנוחת עולמיםבבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים, שני אחים - ארז ודרור ואחות -שולמית. בן עשרים היה תומר בנופלו.במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "תומר ז"ל, היה מטובי לוחמיו של גדוד 'כסופי המחץ'. בתקופה האחרונה לשירותו, השתייך למחלקה האיכותית והמובחרת, שאליה כל חייל בגדוד שואף להגיע. תומר התבלט במקצועיות גבוהה, ביוזמות שגילה ובהפגנת רגישות, הבנה והתחשבות בחבריו ליחידה".דברי פרידה:נאספים אנו כאן ליד קברך תומר להשמיע דברי פרידה אחרוונים.עומדים אנו כאן בני משפחתך ןחבריך הרבים, הלומי יגון, כואבים ובוכים ומסרבים להאמין- אתה שהיית התגלמותם של הנעורים, שגמאת בשקיקה חוויות והתנסויות..איך זה שבפתאומיות מחרידה לא זכית לראות את הבוקר שהפציע ללא הסבר... ללא תשובו.. רק שאלות.. ושאלות..תומר שלנו, כמו אב המבכה את בנו, בא אני אליך היום לבכות את אבדנך. כלכך צעיר, כל כך יקר וכל כך אהוב.נער היית במלוא פריחתך, העולם היה מונח לרגליך: רק לחיות, לאהוב,לעבוד, לכאוב, ולצהול, אך עם לכתך כבה עולם שלם.מעמודי התווך של קבוצת "מורן", באת אלינו לקיבוץ, חדור אמונה ואידאלים, אותם ניסית לממש בכל רמ"ח אבריך. ליווינו אותך בכל צעדיך,אתה עם חוש הצדק המפותח שלא ידע מהו ריב, שתמיד הושטת יד לעזרה ועל כן היית אהוב כלכך על חבריך. גם בשנים הקשות של ההתבגרות היתה פורצת אצלך משובת נעורים ועוצמת החוויה, והכשרון הדרמתי שלך גרם לנו לצחוק ולהנות ממך בכל ארוע ומסיבה. כל כך הרבה סיפורים וחוויות קשורים בך ובקבוצת מורן.ארבע שנים צעדנו יחד במשעולי הנעורים- לעיתים כועסים ולעיתים עולצים.היית פרח יחיד ומיוחד וחייך עמדו בסימן של המראה.על כל הטוב הזה ניחתה היום מכה אנושה, מי האמין שפגישת המחזור של קבוצתנו תתקיים כאן ליד קברך תומר? במקום שמחה יש לנו לוויה.תומר שלנו , היום אתה נאסף אל הזכרונות. זכרונך ילווה אותנו לנצח. אליהו שחף.
