דף הנצחה לשדה יצחק (סוצי) ז”ל

(01/09/1914 – 11/11/1988)

    (

 – 

)

<< חזרה לאתר הנצחה יצחק שדה (סוצי)נולד: 1.9.1914נפטר: 11.11.1988 רק שבוע חלף מאז שדרכנו כאן באותם השבילים, כדי ללוות את יצחק כרמלי ז"ל בדרכו האחרונה.היום אנו עומדים לפני קברו הפתוח של חברנו יצחק שדה, כדי להגיד דברי פרידה אחרונים.אכן עוברים עלינו ימים עצובים, כאשר החוק הביולוגי פועל בכל חומרתו ומספר החברים הולך ומתמעט.יצחק נולד בעיר פרשוב שבמזרח סלובקיה עיר שבה היתה אוכלוסיה יהודית מרובה ומגוונת: עשירים ועניים, חרדים, רפורמיים, ציונים, מתבוללים; בליל של שפות וגם של השקפות שונות. הוריו גרו במרכז העיר- בקרבת בית הכנסת ובתי ספר יהודיים.ויכוחים סוערים התנהלו בקרב בני הנעורים. יצחק ספג את האווירה הזאת והיה ער למתרחש בסביבתו הקרובה.אביו היה חייט – רמה מקצועית גבוהה, ומיגיעת כפיו הצליח לפרנס בכבוד את משפחתו ולהעניק השכלה לשתי בנותיו ולבנו.יצחק עלה ארצה במאי 1939 בעליה לא לגאלית- מספר חודשים לפני פלישת הגרמנים לצ'כסלובקיה. תלאות רבות עברו על העולים הנודדים באניה קטנה ורעועה , עד שהצליחו להגיע באחד הלילות לחופי הרצליה.בתחילת דרכו בארץ השתייכו הוא ושרה אשתו –לקיבוץ שער הגולן, ורק לאחר זמן התקבל הזוג לקיבוצנו. יצחק עבד במקומות עבודה רבים. תקופה ממושכת עבד בענף המספוא. העבודה בענף זה היתה קשה ומייגעת : קצרו בחרמשים והוציאו את הירק על גבי אלונוקות עד לכביש.ב1944 התגייס יצחק ליחידה בצבא הבריטי – שתפקידה היה לשמור על שבויים גרמניים במצרים ואחר כך באיטליה, וכך בא במגע עם פליטי השואה.זאת היתה תקופה מעניינת בשבילו- את רשמיו היה מספר במפגשים שונים.בחוזרו הביתה עבד בעבודות שונות, בלול, בנעמן, בדוכן ובכל בו. בשנות ה-60 היה פעיל התחומים תרבותיים והיה לעזר רב ללהקה הדרמטית של הקיבוץ. תחנתו האחרונה היתה בדוקרט בצוות הוותיקים. יצחק הקים משפחה יפה . מסירותו למשפחתו גרמה לו אושר רב.  הרבה תשומת לב ואהבה הקדיש לטיפוח הקשרים עם ילדיו ונכדיו. התקופה האחרונה בחייו היתה קשה. מחלתו הוציאה אותו ממכלול החיים הרגילים. קשה היה לראותו בסבלו, החודשים האחרונים לחייו. במשך כל ימי מחלתו סעדה אותו שרה בנאמנות ללא גבול.אך לרוע המזל לאחר התאונה בה היא עצמה נפגעה- לא היה ביכולתה להמשיך באותו טיפול מסור שהעניקה לו קודם. כאשר מצבו התדרדר מיום ליום, עם כל רצונם להקל על סבלו הנפשי והגופני- המשפחה וגם הרופאים עמדו חסרי –אונים מול החידלון, וקצרה ידם של הרופאים מלהושיע.בצער רב אנו נפרדים ממך יצחק, משתתפים בצערם העמוק של כל בני המשפחה, שרה, שאול, ירון ויתר בני המשפחה.יהי זכרך ברוך.                                                                                                                                                                                    גובי גינת

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן