(13/04/1958 – 21/04/2008)
(
–
)
אוגו שטרנברגנולד: 13.04.1958נפטר : 21.4.2008 אמצע אפריל, האביב בשיאו, הפריחה והלבלוב מרהיבים עין ובכל השדות כבר עולים אל על הצמחים שנזרעו והשטחים מוריקים עד האופק. הכל מסביב מתעורר ומכריז – זמן לחיים חדשים! ודוקא אז, בבבוקר יום שני של פסח, נודע פתאום על מותו של אוגו-מותו של איש צעיר באמצע האביב. איזה ניגוד משווע, איזה סוף לא צפוי!אוגו נולד למשפחה יהודית ממוצע גרמני אשר עזבה את גרמניה , לאחר ליל הבדולח , לאורוגוואי ואח”כ עברו לצ’ילה. הוא נולד בדיוק לפני חמישים שנה בצ’ילה בעיר ולדיביה. בשנות ה- 60 לאחר רעידת האדמה הגדולה שהרסה חצי מהעיר וולדיביה חזרה המשפחה לאורוגוואי שם גדל אוגו והתחנך ואף למד באוניברסיטה ארכיטקטורה ומחשבים.בשנת 1984 עלה לארץ והוא בן 26. תחילה נקלט בקיבוץ עין-שמר יחד עם עולים רווקים נוספים ובשנתים שלאחר מכן עבר בין הקיבוצים העוגן ובחן. אחיו של אווגו התגורר אותה עת יחד עם משפחתו בקיבוץ לוחמי הגטאות ואוגו שרצה לגור קרוב יותר לאחיו פנה לקיבוץ הארצי והוצע לו לעבור לכפר מסריק.בשנת 1986 נקלט בקיבוצנו, כחלק מקבוצת רווקים אקדמאים והיה בסופו של דבר היחידי מקבוצה זו שנשאר בקיבוץ. בתחילה עבד ברפת ואז פנה לתעשיה ועבד בסילורה ובדוקרט על פי הצורך ובאותו זמן העמיק בלימוד עצמי של נושא המחשבים והגיע למקצועיות מרשימה. לתקופה מסוימת עבר לעבוד בתדיעד שבמילואות ואח”כ לימד מחשבים במתנ”ס יהודי-ערבי.לבסוף חזר לסילורה ועבד בה עד יומו האחרון. בסילורה היה איש מחשבים ותרומתו למפעל היתה גדולה ומשמעותית. לא כולם ידעו להעריך את פועלו שם, אך למנהלים היה לעזר רב בפתרונות המהירים שנתן לבעיות שצצו ובמצגות הרבות שהכין לאירועים שונים, בכשרון ובהבנה עמוקה. חברים שהכירו את אוגו מקרוב מזכירים בהערכה עצומה, את יכולת הלימוד העצמי שלו בתחום המחשבים והווידאו. הוא היה מסמן לו יעד ועד שלאהשלים את הבנתו המלאה ושליטתו בחומר, לא היה מרפה ולא מוותר לעצמו.לפני כ 15 שנה פגש את חדווה בת קיבוץ רשפים אשר הגיעה לכפר-מסריק ועבדה בגד”ש כפקחית כותנה. הם הקימו משפחה צעירה ולפני כ-9 שנים נולדו לאוגו וחדווה שני בנים תאומים: שי ומתן אותם אהב אוגו בכל ליבו והיה לאב מסור.אוגו היה כאמור אוטוידקט אש למד והתפתח בכוחות עצמו. לבד למד את נושא התקנת צלחות הלווין והיה בתקופה מסוימת מתקין צלחות מוכשר שאף הוזמן להתקין אותן במבני התעשייה הבטחונית, צה”ל, רפאל ואפילו בכור בדימונה. בעקבות כך אף צורף כחבר עמית למכון התקנים הישראלי והיה פעיל בו במשך תקופה ארוכה.בקיבוץ היה ידוע כאיש מחשבים וגם וידאו והיה במשך שנים אחד האנשים המרכזיים בצוות הוידאו המקומי, בו הביא ליד ביטוי טכנית גבוהה ויצירתיות מרשימה. דרך הוידאו ניסה להתקרב לחברים ולהכיר טוב יותר את ההיסטוריה המקומית ואת ההויה הקיבוצית. איש לא קל היה אוגו ולא תמיד מאיר פנים. חבריו שהכירו אותו ידעו שבתוך תוכו היה טוב לב ומוכן תמיד לעזור אך לא היתה לו סבלנות והיה מהיר לכעוס. אבל כפישמיהר לכעוס כך היה יודע להתקרר ולחזור ליחסי עבודה וחברות כמקודם.במותו המפתיע והמוקדם מדי הותיר אחריו אוגו את אחיו ברנרדו ואח נוסף באורוגווי, את חדוה ואת שני בניו.היום אנחנו מלווים אותו למנוחתו האחרונה, בבית העלמין שלנו וקשה להאמין שלא נראה אותו יותר בינינו.קשה לנחם שני ילדים שלא מלאו להם עשר וכבר הם יתומים מאב. הלוואי שחייהם בעתיד יהיו טובים יותר ויהיה בזה פיצוי מה על אבדן אב אהוב. יהי זכרו ברוך וינוח על משכבו – כאן באדמת הקיבוץ בשלום! אברהם אילתלזכרו של אוגו תנוח על משכבך בשלום איש יקר,אין עוד צעקות, התרגשויות, צחוק ובכיטרפת את החיים בסערהעם הרבה צחוק ושמחת חיים הרבה ידע ואהבהוהרבה אוכל ומוזיקה התחכמויות והתבדחויות. חמש עשרה שנה של חייים משותפיםשבתחילתם ידענו אהבה-ותקווה לשלום ולאושר.חיים משותפים בהם גילדנו את שי ומתן היקרים לך כל כך שעליהםאשמור מכל משמר.גאון שמסוכסך עם העולם, אבא וחברנוח על משכבך בשלום חדווה.
